אתם נמצאים כאן: מרכז מידע מאמרים בנושא דיני ומימון בחירות בחירות למועצת הרשות המקומית

בחירות למועצת הרשות המקומית

דיני מימון הבחירות ברשויות המקומיות אינם זהים לדינים החלים על הבחירות לכנסת, ולו בלבד בכך שבניגוד לנהלים המתחייבים מהדין באשר לבחירות לכנסת, בבחירות למועצת רשות מקומית אין חובה להתאגד כמפלגה לצורך הגשת רשימת המועמדים למועצה, ותתכנה סיעות במועצה שאינן מפלגות ואף אינן קשורות כלל למפלגה.

יודגש, קופת המדינה אינה נושאת במימון עלויותיהם והוצאותיהם של מועמדים לראשות רשות מקומית -  בנפרד מעלויותיה של הרשימה שבראשה הוא עומד, אלא רק בגדר מימון בחירות חוזרות -  אם וכאשר יש בחירות כאלה (ר' נא בפרק הבא להלן). כמו-כן קופת המדינה אינה נושאת בעלויותיהן ובהוצאותיהן של רשימות המועמדים בבחירות למועצות האזוריות ולועדים המקומיים שבגדרן -  אלא אם המדובר בסיעה קיימת במועצה האזורית היוצאת המתמודדת בבחירות למועצה האזורית החדשה (בהבדל מרשימה חדשה בבחירות למועצה האזורית).

א. מקורות הדין

נושא מימון הבחירות למועצת הרשות המקומית, וההגבלות החלות על הרשימות, והסיעות, באשר להכנסותיהן ולהוצאותיהן, מצוי בעיקרו בחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-1993 (להלן - "חוק מימון המקומיות"); ובמקצתו בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 (להלן - "חוק הבחירות המקומיות") -  כאשר האחרון חל רק על עירייה ומועצה מקומית, אך לא על מועצות אזוריות (ר' נא סעיף 1 בחוק הבחירות המקומיות). על-כן באם לא צוין אחרת -  דברינו להלן, באשר לרשות מקומית, מתיחסים לעיריה ולמועצה מקומית, אך לא למועצה אזורית -  אלא אם נאמר במפורש אחרת.

ב. המועדים הקובעים

מניינה של תקופת הבחירות מתחיל מהיום הקובע והוא נמשך עד ליום הבחירות. היום הקובע לעניין תחילתה של תקופת הבחירות לרשויות המקומיות הנו אחד מאלה, לפי העניין:

1.   יום קביעת הסיעות במועצה כאמור בסעיף 25 (א) בחוק הבחירות המקומיות הקובע,  כי "שמות הסיעות של המועצה היוצאת, מספר חבריה של כל סיעה ושמותיהם של באי-כוחה ושל ממלאי-מקומם יירשמו, על-ידי המועצה, לא יאוחר מהיום ה- 65 לפני יום הבחירות".

2.   ברשות מקומית שבה אין מכהנת מועצה נבחרת - היום שבו מינה שר הפנים ועדת בחירות על פי סעיף 26 בחוק הבחירות המקומיות, הקובע כי "ברשות מקומית שבה אינה מכהנת מועצה נבחרת ימנה השר, לא יאוחר מ- 60 יום לפני יום הבחירות, ועדת-בחירות" . . .

ג. המסגרות הפורמאליות להתמודדות בבחירות

קיימות מספר מסגרות פורמאליות להתמודדות בבחירות למועצה (ר' נא סעיף 1 בחוק הבחירות המקומיות):

1.  רשימה חדשה - רשימת מועמדים שאינה סיעה במועצה הנוכחית.

2.  סיעה - רשימה של מתמודדים שמיוצגת במועצה הנוכחית כסיעה.

3.  סיעת בת - רשימה של מתמודדים שמיוצגת במועצה הנוכחית כסיעה, שיש לה סיעת אם.

לעניין זה, סיעת אם - כל אחת מאלה:

(1) סיעה מסיעות הכנסת.

(2) מפלגה.

4.   רשימה בת - רשימה המוגשת מטעם סיעת אם ברשות מקומית, שבה אין לסיעת האם סיעת בת.

ד.   רשימה חדשה

1. הגבלת הכנסות הרשימה

יצוין כי ההגבלות באשר להכנסות הרשימה אינן חלות רק בתקופת הבחירות, אלא לאורך כל שנות קיומה של הרשימה (בין אם היא סיעה במועצת הרשות המקומית ובין אם לאו): מרגע שהרשימה מוגשת לרישום (אצל פקיד הבחירות) לצורך בחירתה בבחירות המוניציפאליות, חלות עליה ההגבלות באשר לסוג התרומות אותן היא יכולה לקבל ובאשר לסכומן.

רשימה תוגש לפקיד הבחירות לא יאוחר מהיום ה-33 לפני יום הבחירות (ר' נא סעיף 
35 (ח) בחוק הבחירות המקומיות).

  • בחוק הבחירות המקומיות אין הגדרה למונח תרומה. בנסיבות אלה יש מקום -  אם כי לא חובה חוקית מפורשת -  להיזקק, לכאורה, בשינויים המתחייבים, להגדרת "תרומה" שבפרק ב' בחוק המפלגות, כאמור בסעיף ג' בפרק רביעי דלעיל, לאמור:

"תרומה - כסף או שווה כסף, שמתקבל במישרין או בעקיפין, בארץ או בחוץ לארץ, במזומנים או בהתחייבות מכל סוג, למעט פעילות אישית בהתנדבות..." (ר' נא סעיף 28א בחוק המפלגות).

בהקשר זה יצוין כי נתינת "בטוחה" ע"י תורם לבנק או לגוף פיננסי כמו-גם התחייבות מכל סוג שהוא של תורם לשלם לבנק או לגוף פיננסי בתמורה להוצאת כתב ערבות בנקאית לרשימה, לצורך קבלת מקדמה למימון הבחירות (ר' להלן) נכנסים אף הם לגדר "תרומה" ועל כן צריכים לעמוד במגבלות החוק. בפועל, מאחר וחברי הרשימה עצמם נותנים ערבויות אישיות לבנק כנגד קבלת הערבות הבנקאית, שבוודאי עולות על הסכום המכסימלי המותר לתורם (ר' להלן), נובע מצב בו, למעשה, הוראה זאת אינה מקוימת (ר' נא גם בפרק משנה ד.3 דלהלן).

  • רשימה לא תקבל, במישרין או בעקיפין, כל תרומה מתאגיד בארץ או בחוץ לארץ (ר' נא סעיף  16 (א) בחוק מימון המקומיות).
  • רשימה לא תקבל, בין בחירות לבחירות, במישרין או בעקיפין –

* כל תרומה שלא מתאגיד בסכום או בסכומים העולים על 5000 ש"ח מאת  אדם ובני ביתו הסמוכים על שולחנו.

*  כל תרומה מאת אדם שאינו רשום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי חוק מרשם אוכלוסין, התשכ"ה - 1965 .

* כל תרומה שניתנה בעילום שם: לעניין זה, תרומה שניתנה ממי שזהותו ומענו לא נבדקו ולא אומתו בידי מקבל התרומה או מטעמו כמוה כתרומה שניתנה בעילום שם.

(ר' נא סעיף 16 (ב) בחוק מימון המקומיות).

* רשימה תפרסם את שמות התורמים לה וסכומי התרומות, כפי שיורה מבקר
המדינה (ר' נא סע' 16(ב1) בחוק מימון המקומיות).

* אחת היא אם התרומה ניתנה לרשימה או לכל אדם אחר הפועל למענה ובזיקה
אליה (ר1 נא סע' 16(ב2) בחוק מימון המקומיות).

בד"כ, הבחירות לרשויות המקומיות מתקיימות כל 5 שנים. משמע, אדם יכול לתרום לרשימה במשך כל חמש השנים הללו שבין בחירות לבחירות (כולל שנת הבחירות עצמה) סכום של עד 5,000 ש"ח ותו לא. זאת, בניגוד למפלגה, שהסכומים לגביה נקבעים לשנה קלנדארית אחת (והם שונים כאשר מדובר בשנת בחירות) וכל שנה אותו אדם יכול לתרום למפלגה מחדש (ר' לעיל בפרק חמישי).

יצוין כי גם מייסדי הרשימה אינם יכולים להעביר לרשימתם כספים, שלא בהתאם למגבלות הכלליות החלות על הכנסות רשימה. זאת, הן אם המדובר בכספים שקיבלו אותם מועמדים בטרם הוקמה הרשימה (אף אם היו מאוגדים כעמותה או כל חבר בני אדם אחר), הן אם המדובר בכספים שקיבלו המועמדים במסגרת בחירות מקדימות שערכו ביניהם במסגרת הרשימה או עובר להקמתה -  בחירות מקדימות שבמסגרתן כל מועמד יכול היה לגייס כספים ללא הגבלה בחוק (שהרי, פרק ב' לחוק המפלגות, התשנ"ב-1992, באשר לניהול מערכת בחירות מקדימות, אינו חל על מועמדים שאינם מתמודדים במסגרת מפלגה), והן אם מדובר בכספים שמהווים הון עצמי של אותם מועמדים-מייסדים, הון עצמי שאותו הם רוצים להעביר לרשימתם.

  • יצוין כי רשימה שאינה סיעה במועצה אזורית, דהיינו: רשימה חדשה המתמודדת בבחירות למועצה אזורית, אינה נכנסת לגדרי חוק מימון המקומיות ועל כן, לכאורה, אינה מוגבלת בסכום ובסוג הכנסותיה. זאת, בהבדל מסיעה קיימת במועצה היוצאת השבה להתמודד כרשימה בבחירות החדשות למועצה האזורית. למסקנה זאת אנו מגיעים מלשונו של חוק מימון המקומיות:

(1)  סעיף 16 לאותו חוק קובע הגבלות שחלות על "סיעה, רשימה או מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לרשות העיר";

(2) בסעיף 1 בחוק הנ"ל מוגדרת "סיעה" כ"סיעה במועצת הרשות המקומית שבה ייערכו בחירות ואשר אושרה כסיעה כאמור בסעיף 25 (א) לחוק הבחירות"; באותו סעיף 25 (א) בחוק הבחירות המקומיות המדובר בהכרזה ביום הקובע (ר' לעיל);

(3) בסעיף 1 בחוק הנ"ל מוגדרת "רשימה" כ"רשימת המועמדים בבחירות למועצת עירייה או למועצה מקומית למעט למועצה אזורית".

2. הגבלת הוצאות הבחירות של הרשימה

הוצאות בחירות - הוצאות מיוחדות של הרשימה, שהוצאו במערכת הבחירות, בתקופת הבחירות או לפניה, למען הבחירות.

  • רשימה לא תוציא לצורך בחירתה סכום העולה על הסכום הגדול מבין אלה (ר' נא סעיף 15 (א) בחוק מימון המקומיות):

(1) סכום העולה על 200% מסכום המימון שמגיע לרשימה (*). סכום זה בעצם ייוודע סופית רק לאחר מעשה, עפ"י מספר המנדטים שהרשימה תקבל בבחירות.

(2) סכום העולה על 150% מסכום המימון שהיה מגיע לרשימה אילו זכתה בבחירות בשלושה מנדטים (*). זאת, גם אם הרשימה זכתה, בסופו של דבר, בפחות משלושה מנדטים.

אחת היא אם ההוצאה הוצאה בידי רשימה או בידי כל אדם אחר הפועל למענה ובזיקה אליה (ר' נא סע' 15(ד) בחוק מימון המקומיות).  יצויין, כי הגדרה זאת הינה רחבה כדי למנוע "התחכמות" -  אך בכך נפתח פתח ל"קניבליזציה" של תקציב הבחירות ע"י "עושי טובה" שכוונותיהם אינן תמיד טובות. . .

* לעניין סכום המימון שמגיע לרשימה -  ר' נא בסע' 3 דלהלן.

יצוין כי יש בנושא זה, הכרוך בהגבלת הוצאותיה של הרשימה, משום "הימור" על איסור פלילי, הואיל ואם הרשימה לא היטיבה להעריך את הדברים מראש והתברר לאחר מעשה שטעתה -  לכאורה הרשימה ואנשיה יתחייבו בעבירה פלילית.

מסקנה זו אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות דיני העונשין, שלענייננו מבוססים על העיקרון של הימנעות מענישה -  אלא עפ"י איסור מפורש, בבחינת "אין עונשין אלא אם מזהירין תחילה" -  וכאן, בהעדר אזהרה תחילה, נדונות הרשימות למעין הימור.

  • רשימה שאינה סיעה במועצה אזורית, דהיינו: רשימה חדשה המתמודדת בבחירות למועצה אזורית, אינה נכנסת לגדרי חוק מימון המקומיות ועל כן, לכאורה, אינה מוגבלת בסכום הוצאותיה. זאת, בהבדל מסיעה קיימת במועצה היוצאת, השבה להתמודד כרשימה בבחירות החדשות למועצה האזורית. למסקנה זאת אנו מגיעים מלשונו של חוק מימון המקומיות, כאמור לעיל, כאשר

סעיף 15 לאותו חוק קובע הגבלות שחלות על סיעה, רשימה ומועמד לראש מועצה אזורית בלבד.

3. מימון המדינה להוצאות הבחירות

  • כל רשימה וכל סיעה המתמודדת בבחירות החדשות (למעט רשימה חדשה בבחירות למועצה אזורית - ר' להלן) זכאית לקבלת מימון של הוצאות הבחירות שלה מאוצר המדינה (ר' נא סעיף  2 בחוק מימון המקומיות).

רשימה שאינה סיעה במועצה אזורית, דהיינו: רשימה חדשה המתמודדת בבחירות למועצה אזורית (בדומה למתמודד על ראשות עיר או מועצה מקומית), אינה זכאית כלל למימון מקופת המדינה להוצאותיה בבחירות -  זאת, בהבדל מסיעה קיימת במועצה היוצאת, השבה להתמודד כרשימה בבחירות החדשות. למסקנה זאת אנו מגיעים, כאמור לעיל, מלשונו של חוק מימון המקומיות:

(1)  בסעיף 2 לאותו חוק נקבע, כי "כל סיעה, כל רשימה, כל מועמד לראש מועצה
אזורית וכל מועמד בבחירות מיוחדות לראש הרשות זכאים למימון הוצאות הבחירות שלהם מאוצר המדינה, על פי הוראות חוק זה";

(2) בסעיף 1 בחוק הנ"ל הוגדרה "סיעה" כ"סיעה במועצת הרשות המקומית שבה ייערכו בחירות ואשר אושרה כסיעה כאמור בסעיף 25 (א) לחוק הבחירות"; באותו סעיף 25 (א) בחוק הבחירות המקומיות המדובר בהכרזה ביום הקובע (ר' להלן);

(3) בסעיף 1 בחוק מימון המקומיות הוגדרה "רשימה" כ"רשימת המועמדים בבחירות
למועצת עיריה או למועצה מקומית למעט למועצה אזורית".

  • סכום המימון ניתן בדיעבד, לאחר היוודע תוצאות הבחירות, וזאת בהתאם לתוצאות הבחירות (ר' נא סעיף 7 (א) בחוק מימון המקומיות):

(1) אם הרשימה זכתה במנדט אחד לפחות - סכום המימון שמגיע לה הוא הסכום הכולל של מימון הבחירות המגיע לאותה רשות המקומית כשהוא מחולק במספר חברי המועצה שנבחרו באותה מערכת בחירות לאותה רשות ומוכפל במספר נציגי הרשימה שנבחרו.

(2) אם הרשימה לא זכתה בשום מנדט (שום מושב במועצת הרשות המקומית) אך זכתה בלמעלה מ- 50% מהמודד (*) - סכום המימון שמגיע לה יהיה 60% מהמנה המתקבלת מחלוקת סכום המימון הכולל שמגיע לרשות המקומית במספר חברי המועצה שנבחרו באותן בחירות באותה רשות.

* ומה הוא אותו המודד ? -  בסעיף 67 (3) חוק הבחירות המקומיות נקבע:

"המודד" - סך כל הקולות הכשרים של הרשימות המשתתפות יחולק למספר חברי המועצה העומדת לבחירה והמספר השלם היוצא מחילוק זה יהיה "המודד".

מה הוא אותו סכום של "מימון כולל" ?

סכום מימון הבחירות הכולל שמגיע לרשות המקומית, הינו מכפלה של יחידת החישוב במספר בעלי זכות הבחירה בבחירות למועצת הרשות המקומית ולראש הרשות המקומית ברשות המקומית הנוגעת בדבר, קרי: מספר הבוחרים הכלולים בפנקס הבוחרים באותה רשות מקומית (ר' נא סעיף 6 בחוק מימון המקומיות).

מה היא אותה יחידת החישוב?  -  זאת הינה יחידה שקבועה בסעיף 3 בחוק מימון המקומיות, קרי:  42 ₪, וסכום יחידה זאת הינו בתוקף מיום 1.1.2008 ועד ליום 22.10.2013.

זאת ועוד, הועדה הציבורית שנקבעה לעניין הבחירות לכנסת (ר' נא לעיל) רשאית להוסיף ולהגדיל את הסכום של יחידת החישוב (ר' נא סעיף 4א בחוק מימון המקומיות).

יחידת המימון נכון לחודש מאי 2008 הינה 42 ₪ לכל בעל זכות בחירה ברשות
המקומית הנוגעת בדבר.
יצוין, כי פנקס הבוחרים לרשות המקומית לעניין הבחירות למועצה ולראש המועצה של הרשות המקומית אינו זהה, אלא בדרך כלל גדול מפנקס הבוחרים של אותה רשות בבחירות לכנסת -  הואיל ותושבי קבע אמורים להיות בעלי זכות הצבעה בבחירות המוניציפליות -  אף אם אינם אזרחי המדינה.

יצוין, כי באשר לרשות מקומית אשר מספר בעלי זכות הבחירה בה אינו עולה על 2000, יתווסף לסכום מימון הבחירות הכולל הנוגע לה סכום נוסף (ר' נא סעיף 6 (ב) בחוק מימון המקומיות), כדלקמן:

(1) היה מספר בעלי זכות הבחירה ברשות המקומית עד 1000 - הסכום הנוסף למימון הבחירות בה יהיה 50% מסכום מימון הבחירות שמגיע לרשות על-פי התחשיב הראשוני.

(2) היה מספר בעלי הבחירה ברשות המקומית מ-1001 עד 2000 - הסכום הנוסף למימון הבחירות יהיה 20% מסכום מימון הבחירות הכולל שמגיע לרשות על-פי התחשיב הראשוני.

לדוגמה:

1.       רשות מקומית שבה 100,000 תושבים, מהם 55,000 בעלי זכות בחירה -  סכום מימון הבחירות הכולל שיגיע לה, נכון לשנת 2008, יהיה 55,000 X 42 ש"ח = 2,310,000 ₪.

2.       רשות מקומית שבה 1,000 תושבים בעלי זכות בחירה - סכום מימון הבחירות הכולל שיגיע לה, נכון לשנת 2008, יהיה 1000 X 42 ₪ = 42,000 ₪, ועוד 50% מאותו סכום (21,000 ₪), ובסה"כ -  63,000 ₪.

3.       רשות מקומית שבה 2,000 תושבים בעלי זכות בחירה - סכום מימון הבחירות הכולל שיגיע לה, נכון לשנת 2008, יהיה 2,000 X 42 ש"ח = 84,000 ש"ח, ועוד 20% מאותו סכום (16,800 ש"ח) ובסה"כ -  100,800 ש"ח.

  • יצוין, כי אם הוצאות הבחירות של רשימה מסוימת נמוכות מסכום המימון שמגיע לה -  תוחזר היתרה לאוצר המדינה (ר' נא סעיף 7 (ג) בחוק מימון המקומיות).
  • באשר למקדמות: רשימה רשאית לקבל מקדמה למימון הבחירות בגובה של 60% מסכום המימון שהיה מגיע לה לו הייתה זוכה במנדט אחד (ר' נא סעיף 10 (ב) בחוק מימון המקומיות).

סכום המקדמה ינוכה מהתשלום שיגיע לאותה רשימה לאחר הבחירות (ר' נא סעיף 14 (א) בחוק מימון המקומיות).

תנאי לקבלת המקדמה כאמור הינו בהמצאת ערבות בנקאית ע"י הרשימה הנוגעת בדבר, על סכום ה

מקדמה בתוספת  10% -  דהיינו: 110% מסכום המקדמה (ר' נא סעיף 13 בחוק מימון המקומיות);  זאת, על מנת להבטיח, שאם עד ליום הקבוע בדין הרשימה לא הגישה לפקיד הבחירות רשימת מועמדים כדין ובמועד -  אזי יגבה השר מן הבנק הערב את סכום המקדמה בתוספת 10% -  מיד אחרי המועד האחרון להגשת הרשימה; ואם הרשימה לא השיגה בבחירות לפחות 50% מהמודד לקבלת מנדט, אזי ישולם למדינה סכום המקדמה והתוספת מהבנק (ר' נא סעיף 14 בחוק מימון המקומיות).

אשר על כן תוקפה של הערבות הבנקאית יהיה לפחות עד לתום תשעה חודשים
מיום הבחירות.

בעניין זה וכאמור לעיל יצוין, כי הערבות הבנקאית ניתנת ע"י הבנק כנגד ערבויותיהם האישיות של מועמדי הרשימה וחבריהם. ערבויות אלו בוודאי שעולות על 5,000 ש"ח המותרים כתרומה לרשימה מאת אדם ובני ביתו הסמוכים על שולחנו, ועל כן אינן עולות בקנה אחד עם הוראות החוק (ר' נא פרק משנה ד.1 דלעיל).

  • סכום המימון ישולם כדלהלן:

סכום מימון הבחירות המגיע לרשימה מוגדרת בבחירות לרשות המקומית ישולם לה בחלקים ובמועדים (ר' נא סעיף 7 (ב) בחוק מימון המקומיות), כדלקמן:

(1)  85% מהסכום הכולל של מימון הבחירות המגיע לאותה רשימה (בניכוי המקדמה שניתנה) ישולם לה מאוצר המדינה בתוך 20 יום מיום פרסום תוצאות הבחירות; אולם אם הוגש ערעור על תוצאות הבחירות בהתאם לסע' 72 בחוק הבחירות או לפי ס' 222 בחוק המועצות האזוריות ישולם הסכום תוך 20 יום מיום קבלת פסק הדין החלוט בערעור הבחירות.

(2)  15% הנותרים מהסכום הכולל של מימון הבחירות המגיע לאותה רשימה ישולם לה מיד לאחר שמבקר המדינה הגיש דין-וחשבון חיובי באשר להכנסות ולהוצאות של אותה הרשימה (ר' נא פרק 9 להלן).

ה.   סיעה שמתמודדת בבחירות מחודשות

להלן נדון במגבלות על מימון -  מבחינת הכנסות ומבחינת הוצאות -  של התמודדות בבחירות חדשות של סיעה קיימת במועצת הרשות המקומית היוצאת.

1.   הגבלת על הכנסות הסיעה

  • על הכנסותיה של סיעה המתמודדת בבחירות המוניציפאליות יחולו אותן הגבלות כמו על רשימה חדשה.

2.   הגבלות על הוצאות הבחירות של הסיעה

  • הוצאות בחירות - דהיינו: הוצאות מיוחדות של הסיעה, שהוצאו במערכת הבחירות, בתקופת הבחירות או לפניה, למען הבחירות.

  • סיעה לא תוציא לצורך בחירתה סכום העולה על הסכום הגדול מבין אלה (ר' נא סעיף 15 (א) בחוק מימון המקומיות):

(1) סכום העולה על 200% מסכום מימון הבחירות שהיה מגיע לסיעה אילו זכתה במספר מנדטים השווה למספר חבריה במועצה היוצאת (*).

(2) סכום העולה על 200% מסכום מימון הבחירות שמגיע לסיעה (*). סכום זה בעצם ייוודע סופית רק לאחר מעשה, עפ"י מספר המנדטים שתקבל אותה סיעה במועצה החדשה.

(3) סכום העולה על 150% מסכום מימון הבחירות שהיה מגיע לסיעה אילו זכתה בבחירות בשלושה מנדטים (*), וזאת אף אם זכתה, בסופו של דבר, בפחות משלושה מנדטים.

* לעניין סכום המימון שמגיע לסיעה -  ר' נא להלן.

יצוין כי יש בהגבלת הוצאותיה של הסיעה במערכת הבחירות משום "הימור" על איסור פלילי, הואיל ואף אם הסיעה העריכה מראש, למיטב הבנתה, את תוצאות הבחירות הקרובות -  מבחינתה -  ולמרות זאת התברר לאחר מעשה שטעתה, אזי הסיעה ואנשיה עלולים לכאורה להתחייב בעבירה פלילית.

מסקנה זאת, כפי שכבר נאמר לעיל, אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות דיני העונשין, שלענייננו מבוססים על הימנעות מענישה אלא עפ"י איסור מפורש, בבחינת "אין עונשין אלא אם מזהירין תחילה" - וכאן, האזהרה תחילה הינה בעצם בגדר הימור.

3.   מימון המדינה להוצאות הבחירות

העקרון הינו שכל סיעה זכאית למימון הוצאות הבחירות שלה מאוצר המדינה (ר' נא סעיף 2 בחוק מימון המקומיות).

  • סכום המימוןכמוהו כמו באשר לרשימה חדשה -  ר' נא לעיל.
  • אופן התשלום -  כמוהו כמו באשר לרשימה חדשה -  ר' נא לעיל.

יצוין, כי אם הוצאות הבחירות של הסיעה נמוכות מסכום המימון שמגיע לה,אזי  תוחזר היתרה לאוצר המדינה (ר' נא סעיף 7 (ב) בחוק מימון המקומיות).

  • סיעה זכאית לקבל מקדמה למימון הבחירות המקומיות בגובה של 60% מסכום המימון שהיה מגיע לה אילו זכתה במספר המנדטים השווה למספר חבריה במועצה היוצאת ביום הקובע (ר' נא סעיף 10 (ב) בחוק מימון המקומיות).

סכום המקדמה ינוכה מהתשלום שיגיע לאותה סיעה לאחר הבחירות (ר' נא סעיף 14 (א) בחוק מימון המקומיות).

  • תנאי לקבלת המקדמה למימון הבחירות המקומיות ע"י סיעה הינו המצאתה של ערבות בנקאית על סכום המקדמה בתוספת 10% (ר' נא סעיף 13 בחוק מימון המקומיות); זאת, על מנת שאם ובמידה והסיעה לא זכתה בתוצאות שמקנות לה מימון הבחירות מטעם המדינה (דהיינו: באם הסיעה זכתה בפחות מ- 50% מהמודד), או, באם הסיעה זכתה בתוצאות שמקנות לה מימון בסכום נמוך יותר מהמקדמה שקיבלה, אזי ישולם למדינה סכום המקדמה מהבנק. בדומה לכך, אם הסיעה כלל לא הוגשה בסופו של דבר, כדין ובמועד, לבחירות החדשות, אזי ישולם למדינה סכום המקדמה והתוספת כאמור לעיל -  מהבנק (ר' נא סעיף 14 בחוק מימון המקומיות).

תוקפו של כתב הערבות יהיה עד תום תשעה חודשים מיום הבחירות.

בעניין זה יצוין, כאמור לעיל, כי בדרך כלל הערבות הבנקאית תינתן בפועל כנגד ערבויותיהם האישיות של מועמדי הסיעה וחבריהם (אם לסיעה אין נכסים ו/או בטוחות להעמיד כנגד הערבות הבנקאית). ערבויות כאלה, כאמור לעיל, עולות על המותר עפ"י החוק (ר' נא פרק משנה ד.1 דלעיל).

ו.    סיעת בת ורשימת בת

1. הגבלת ההכנסות של רשימת הבת וסיעת הבת

  • הכנסותיהן של רשימת הבת או סיעת הבת ייראו כחלק מהכנסותיה של סיעת האם. ההכנסות יירשמו ביחד עם ההכנסות של סיעת האם עצמה במערכת החשבונות שהיא מנהלת (ר' נא סעיף 26 (ח) בחוק מימון המקומיות).

משמע, התרומות לרשימת הבת או לסיעת הבת לא ניתנות להן באופן ישיר, אלא ניתנות לסיעת האם שלהן, שהיא זו שאחראית גם על תשלום הוצאות הבחירות ברשימות הבת ובסיעות הבת שלה.

  • ההגבלות החלות על תרומות לרשימת הבת או לסיעת הבת יהיו אותן הגבלות שחלות על סיעת האם, קרי - הוראות חוק המימון (ר' נא סעיף 16 (ג) בחוק מימון המקומיות).

משמע, סיעת האם לא תקבל כל תרומה שמיועדת לרשימות הבת או לסיעות הבת שלה, בסכום או בסכומים העולים על 1,000 ₪ לאדם לשנה קלנדארית; ובשנת בחירות לכלל הרשויות המקומיות -  בסכום או בסכומים העולים על 1,900 ש"ח לאדם (ראה נא סע' 8 בחוק המימון).

יצוין כי אם אדם מסוים תרם בשנה מסוימת את הסכום המקסימאלי, עפ"י חוק המימון, לסיעת האם, הוא לא יוכל לתרום סכום נוסף באותה שנה שייועד לסיעת בת או לרשימת בת של אותה סיעת אם.

2. הגבלת הוצאות הבחירות של רשימת הבת וסיעת הבת

  • הוצאות הבחירות של סיעות הבת ושל רשימות הבת ייראו כחלק מהוצאותיה של סיעת האם (ר' נא סעיף 26 (ח) בחוק מימון המקומיות).
  • סיעת אם לא תוציא לצורך בחירתה של סיעת הבת או רשימת בת שלה סכום העולה על 200% מסכום המימון שמגיע לסיעת האם (*) (ר' נא סעיף 26 (ז) בחוק מימון המקומיות).

* סכום המימון שמגיע לסיעת האם - ר' נא להלן.

3. מימון המדינה להוצאות הבחירות

  • סיעת האם היא זו שתקבל את סכומי המימון המגיעים לסיעת הבת או לרשימת הבת (ר' נא סעיף  26 (ב) בחוק מימון המקומיות).

יצוין כי סיעת אם לא תידרש להחזיר יתרה למדינה אם הוצאות הבחירות שלה נמוכות מסכום המימון שמגיע לרשימת הבת שלה.

  • סכום המימון - כמו באשר לרשימה חדשה - ר' נא לעיל.
  • אופן התשלוםכמו באשר לרשימה חדשה -  ר' נא לעיל.

  • סיעת האם רשאית לקבל מקדמה למימון הבחירות לפי אחת מהחלופות המנויות להלן, וזאת עפ"י בחירתה (ר' נא סעיף 10 (ג) בחוק מימון המקומיות):

(1) אותה מקדמה שהייתה מקבלת סיעת הבת או רשימת הבת שלה אילו הייתה מתמודדת באופן עצמאי;  או

(2) סכום בגובה של 60% מהסכום שיחסו לסכום המימון הכולל שמגיע לכלל הרשויות המקומיות (*), הוא כיחס שבין מספר חברי סיעת האם למספר כלל חברי הכנסת.

* סכום המימון הכולל שמגיע לכלל הרשויות המקומיות, הינו מכפלה של יחידת החישוב במספר בעלי זכות הבחירה בכלל הרשויות המקומיות שבהן יתקיימו הבחירות (ר' נא סעיף 5 בחוק מימון המקומיות).

  • סיעת אם לא תידרש להוציא כתב ערבות כנגד המקדמה לסיעות הבת ורשימות הבת שלה (ר' נא סעיף 26 (י) בחוק מימון המקומיות).

אם סכום המקדמה עולה על סכום המימון המגיע לסיעת האם לצורך בחירתה של סיעת הבת או רשימת הבת שלה, ינוכה הסכום החסר מהתשלומים המגיעים ושיגיעו לסיעת האם עצמה עפ"י חוק המימון 1973 (ר' נא סעיף 26 (ו) בחוק מימון המקומיות).

Joomlart