אתם נמצאים כאן: מרכז מידע מאמרים בנושא דיני ומימון בחירות המסגרות הפורמאליות להתמודדות בבחירות

המסגרות הפורמאליות להתמודדות בבחירות

הזירה למימון עלויותיהם והוצאותיהם של המתמודדים בבחירות מצויה במסגרות הפורמליות להתמודדותם של המועמדים בבחירות בישראל, שהינן כדלקמן:

א. רשימה

ההצבעה בבחירות לכנסת הינה לרשימות של מועמדים -  שמתוכן נבחרים, עפ"י הסדר בכל רשימה ולאור קולות המצביעים עבורה, חברי הכנסת;

ההצבעה למועצת הרשות המקומית (להלן, בפרק זה -  "המועצה") הינה גם-כן לרשימות מועמדים -  שמתוכן נבחרים, עפ"י הסדר בכל רשימה ולאור קולות המצביעים עבורה, החברים במועצה; ובמקביל -  הצבעה נפרדת, בבחירות ישירות, בין מועמדים העומדים בראש רשימות, לראשות הרשות המקומית.

בבחירות לכנסת, רשימת מועמדים חייבת להיות מוגשת ע"י מפלגה, שהינה אישיות משפטית בפני עצמה (ר' להלן). על הרשימה להיות מוגשת עד לא יאוחר מהיום ה- 47 לפני הבחירות. לעומת זאת, בבחירות המוניציפאליות, רשאית להגיש רשימת מועמדים לבחירה אחת מאלה:

1.  כל קבוצת בוחרים המונה 200 איש או שני אחוזים ממספר הבוחרים שבפנקס הבוחרים המקומי (של אותה רשות מקומית) -  לפי המספר הקטן יותר מבין שתי החלופות; או

2.  כל סיעה בכנסת המכהנת באותה עת; או

3.  כל מפלגה; או

4.  כל סיעה במועצת הרשות המקומית היוצאת.

הרשימה בבחירות למועצת הרשות המקומית תוגש עד לא יאוחר מהיום ה- 33 לפני הבחירות (ראה נא סעיף 35 (ח) בחוק הבחירות המקומיות, (בחירות), התשכ"ה-1965);  ובבחירות לכנסת – עד לא יאוחר מהיום ה-47 לפני הבחירות (ראה נא סעיף 57 (ט) בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשנ"ט-1969).

ככלל, כמו רשימה בבחירות לכנסת - שהיא, כאמור, רק מפלגה, כך גם רשימת מועמדים, בפני עצמה, בבחירות למועצת הרשות המקומית, הינה מעין-אישיות משפטית נפרדת. משמע, אם רשימת מועמדים אינה מוגשת ע"י מפלגה, אזי בא כח הרשימה, שהוא אחד מחברי הרשימה שנקבע על ידה (ואם לא נקבע, יהיה הראשון ברשימה -  בא כוחה), הוא זה שעל שמו רשום חשבון הבנק של הרשימה (בתוספת שם הרשימה).

לעניין זה כבר עתה נציין, כי רשימת בת הינה רשימה המוגשת בבחירות לרשות המקומית מטעם מפלגה או סיעה בכנסת (באותה עת).

ב. מפלגה

1.  מפלגה הינה: "חבר בני-אדם שהתאגדו כדי לקדם בדרך חוקית מטרות מדיניות או חברתיות ולהביא לייצוגם בכנסת על ידי נבחרים" (ר' נא סעיף 1 בחוק המפלגות, התשנ"ב-1992,  להלן -  "חוק המפלגות"). ככזאת, "מפלגה רשומה היא תאגיד כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית" (ר' נא סעיף 13 (א) בחוק המפלגות), דהיינו: הינה אישיות משפטית לכל צורך ועניין. המפלגות כפופות לביקורתו של מבקר המדינה, ודין מפלגה כדין גוף מבוקר לפי חוק מבקר המדינה (נוסח משולב), התשי"ח-1958) (ר' נא סעיף 13 (ב) בחוק המפלגות):  "למבקר המדינה יהיו, לגבי ניהול העניינים הכספיים של המפלגה ולעניין ביצוע חוק זה, כל הסמכויות שהוענקו לו בחוק-יסוד או בחוק או לפיו לגבי גוף מבוקר".  נוסח זה, פרי תיקון 15, כולל הרחבה גדולה של סמכויות מבקר המדינה בגדר חוק המפלגות -  באשר למימון המפלגות בכלל ולמימון הבחירות המקדימות בפרט.

2.  מפלגות שנרשמו תחילה כעמותות -  חוק העמותות לא יחול עליהן (ר' נא סעיף 29 בחוק המפלגות).

3.  מפלגה רשאים לייסד מאה בני אדם או יותר, שהם בגירים אזרחי ישראל ותושביה. היווצרותה של המפלגה הינה על ידי רישומה בפנקס המפלגות (ר' נא סעיף 2 בחוק המפלגות).

4.  יודגש, כי מפלגה הינה היחידה הרשאית להגיש רשימת מועמדים לכנסת (ר' נא סעיף 4 בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט - 1969).

5.  עוד לפני שיבשה הדיו על רישומה של מפלגה חדשה -  כבר חל עליה פיקוח צמוד של מבקר המדינה: "מפלגה תנהל ספרי חשבונות, מאזנים ודוחות לפי הנחיות מבקר המדינה" [ר' נא סעיף 24 בחוק המפלגות  -  פרי תיקון 15].

6.  המגבלות הבסיסיות על מימונן של המפלגות מוגדרות עוד בעצם רישומן ככאלה, באופן שלמפלגה אסור שתהיינה ההכנסות מלבד אלה המותרות לה כקבוע בסעיפים 25 ו-25א בחוק המפלגות:

(א)  עפ"י הוראות סעיף 25 בחוק המפלגות, למפלגה אסורות הכנסות מלבד אלה:

1.  כספים שהתקבלו מדמי חבר ומגביות בקרב חברי המפלגה במסגרת הסכומים המותרים בחוק מימון מפלגות, התשנ"ב-1992 (להלן -  "חוק המימון");

2.  כספים שהתקבלו לפי חוק המימון או לפי חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-1993;

3.  כספים שהתקבלו על פי החלטת הסתדרות העובדים הכללית החדשה למימון מערכות הבחירות בהסתדרות זו ובאיגודים המקצועיים המאורגנים בה לצורכי המפלגות המופיעות בה בהתאם לגודלן הייצוגי;

4.  תרומות שהתקבלו לפי חוק המימון;

5.  כספים שהתקבלו ממועמדים בבחירות מקדימות במפלגה כהשתתפות בהוצאות המפלגה לצורך ארגון הבחירות האמורות, ובלבד שהתקיימו בהם כל אלה:

(1)  הסכום שייגבה ממועמד לא יעלה על 10,000 שקלים חדשים לכל מערכת של בחירות פנימיות;

(2)  שימוש בכספים שהתקבלו יהיה רק לארגון הבחירות  המקדימות שבהן משתתפים המועמדים שמהם נגבו;

(3)  סך כל הסכומים שתגבה מפלגה בכל מערכת בחירות מקדימות מהמועמדים לא יעלה על ההוצאות שהוציאה המפלגה לצורך ארגון הבחירות האמורות;

(4)  יתרה שהעביר לה מועמד בבחירות מקדימות לפי הוראות סעיף 28יח (ב) בחוק המפלגות [פרי תיקון 15];  דהיינו: אם . . . "לא הוציא מועמד את מלוא הסכום המותר על פי פרק זה" [פרק ב': מימון בחירות מקדימות, בחוק המפלגות] "עד תום תקופת הבחירות, ונשארה בידיו יתרה, רשאי להמשיך ולהחזיק בה ולהשתמש בה למימון התמודדותו בבחירות המקדימות הבאות לאותו תפקיד ולהתמודדותו בבחירות מקדימות לתפקיד אחר במתקיימות בתוך שלוש שנים, לפי המאוחר, והכל בכפוף לעגבלות החלות על הבחירות המקדימות האמורות.  לעניין זה "יתרה"  -  סכומים שמקורם בתרומות". . . "לא נעשה ביתרה שימוש כאמור". . . "יעבירנה למפלגה".

(5)  הסכומים הנ"ל לא יחשבו כתרומה לענין חוק המימון (ר' נא סע' 25 (3א) לחוק המפלגות).

(6) בתקופת בחירות שחלה מיום 29.7.2007 ועד לא יאוחר מתשעה חודשים מיום 7.8.2008, קרי -  מיום 29.7.2007 ועד ליום 7.5.2009. זאת בהתאם לתיקון הוראת שעה בחוק - מיולי 2007- תשס"ז (להלן - "תקופת תיקון הוראת שעה 2007"). בינתיים חוקקה הכנסת את חוק המפלגות (תיקון מס' 15), התשס"ח-2008 (במקור: מס' 14).  תיקון 15 יצר מערכת סדורה של הוראות באשר למימון הבחירות המקדימות שאמנם מהווה הסדר קבוע בנושא זה -  אולם באשר לבחירות פנימיות שהחלו להתבצע לקראת הבחירות לרשויות המקומיות שנועדו להתקיים ביום 11.11.2008 יוסיף לחול דין הביניים -  בבחינת תקופת תיקון הוראת שעה 2007.  זאת אומרת שלמרות שהסדר הקבע עפ"י תיקון 15 נכנס לתוקף ביום 8.8.2008 -  הוא לא יחול, אלא הסדר הביניים יחול, על הבחירות המקדימות האמורות להמצא בעיצומן באותה תקופה.  פירוט לנושא זה על מורכבותו נמצא בפרק הרביעי בספר זה להלן.

6.  כספים שהתקבלו מפעולה המותרת לפי סעיף 21 בחוק המפלגות, דהיינו: כספים הכרוכים במשק כספים סגור של הוצאה לאור של עיתונים או כתבי עת של המפלגה, הדפסתם והפצתם; וקיום פעילות חינוך תנועתית;

7.  כספים שהתקבלו מ"תאגיד מפלגתי" הפועל בהתאם לקבוע בסעיפים 21 ו-21א בחוק המפלגות -  מונח המוגבל לתאגידים שנשלטו (ב- 51% לפחות מאמצעי השליטה) ע"י מפלגות ערב תחילתו של חוק המפלגות, והוצהר עליהם בפני רשם המפלגות כקבוע שם; דהיינו: אין נושא זה ישים באשר למפלגות חדשות;

8.  הכנסות שמקורן בכספים שהתקבלו מהמקורות המנויים לעיל.

(ב)  יודגש, כי ההוראות כאמור לעיל, וכן חובת ניהול ספרי חשבונות, מאזנים ודו"חות לפי הנחיות מבקר המדינה, יחולו על מפלגה רטרואקטיבית, מיום הגשת הבקשה לרישומה, ומאותו מועד המפלגה תהיה אחראית לפעולות שנעשו בשמה ועבורה.

(ג)   על מפלגה להגיש לרשם המפלגות, תוך 180 ימים מיום רישומה בפנקס
המפלגות, ותוך עשרה שבועות מתום כל שנת כספים, הודעה על נכסיה
והתחייבויותיה באותה שנה; ההודעה תהיה בטופס שנוסחו נקבע ע"י
הרשם, והיא תפרט כל נכס מנכסיה, ואת הזיקה של המפלגה או של גוף 
שקדם לה, לנכס, תוך פירוט מהות הזכות לה טוענת המפלגה בנכס; ההודעה
תכלול כל מידע אחר שידרוש הרשם בכתב לענין זה.

ג. סיעה

סיעה הינה רשימה של מועמדים שנבחרה ומיוצגת בכנסת או במועצה של רשות מקומית. שמה של הסיעה אינו בהכרח זהה לשמה של הרשימה המתמודדת בבחירות. בעת פתיחת המושב הראשון של הכנסת והמועצה של הרשות המקומית -  לפי המקרה -   מספר הסיעות הוא כמספר הרשימות שהשתתפו בבחירות ונבחרו. במהלך הכהונה סיעות יכולות להתאחד או להתפצל.

סיעת בת -  הינה סיעה במועצת הרשות המקומית שנבחרה מטעם מפלגה או סיעה
בכנסת (באותה עת).

Joomlart