אתם נמצאים כאן: מרכז מידע מאמרים בנושא כלליים ומשלימים יש להפריט את יוזמי ההפרטות

יש להפריט את יוזמי ההפרטות

מאת: עו"ד ישעיהו (שייקה) אתגר

מזה כמעט דור, ובמיוחד מאז ממשלתו הראשונה של בנימין נתניהו, אנו נתונים במשטר של יוזמות הפרטה, איומי הפרטה ומימוש הפרטות.

הדוגמה נוצרה אצל הממשלה בראשותה של מרגרט תאצ'ר בבריטניה, אשר בשנות כהונתה (1978-1990) הצליחה ליישם הרבה מהתיאוריות השמרניות בדבר הפרטת השירות הציבורי.  כך אמנם הצליחה להעביר לידיים פרטיות מערכות שלמות של שירותים ציבוריים, שעד היום, ובניגוד לעבר, סובלים מרמה כל כך נמוכה עד שהציבור הרחב -  והכלכלה הלאומית הנזקקת להם - סובלים ומפגרים ללא תקנה.

למשל, קווי הרכבת הבריטיים שהופרטו סובלים מאז מחוסר תחזוקה נאותה, תקלות מתרבות ותאונות חוזרות, אחורים ותנאי נסיעה גרועים יותר -  ואין מושיע, כי הרי המפעילים מבקשים להשיג תשואה מירבית לכספי השקעתם, בעוד הפקידות שנועדה לפקח עליהם ולודא שמירה על עניינו של הציבור הרחב -  פקידות זאת הולכת ומצטמצמת ושכרה הולך ויורד, כחלק מ"צמצום הביורוקרטיה" שהוא הצד השני של מדיניות ההפרטה.  

תופעות דומות נוצרו בהפרטת משק המים הבריטי -  שישראל נזכרה להעתיק אותה, למרות חומרת תוצאותיה,  במערכת "תאגידי המים העירוניים" בניהולה של "רשות המים" -  כאשר גם אצלנו אנו מתחילים לחוש על בשרנו את תוצאותיה.

כך אנו שומעים מדי פעם על רעיונות חדשים להפרטה אצלנו:  להפריט את בנק לאומי לישראל, ע"י מכירת "גרעין השליטה" שלו למישהו "אמין" ו"מהימן"  שיבחר ב"מכרז" זה או אחר -  וחס ושלום לא ע"י הנפקה של מניות שוות-בכוחן בבורסה לניירות ערך;  להפריט כבישים עורקיים חדשים (כמו אולי:  531, המסלול הנוסף בכניסה המזרחית לתל-אביב, המסלול הנוסף בכניסה המערבית לירושלים); ועוד רעיונות חדשים כאלה חדשות לבקרים.

קווי המתאר המשותפים לרעיונות ההפרטה אצלנו הינם שניים:  ראשית, אומרים לנו, כי יש תמיד לודא שההפרטה תיעשה לידיים מוגדרות -  ש"ניתן לסמוך עליהן", קרי: שיש בהם "גרעיני שליטה" לאנשים "ידועים";  שנית, המקור לרעינות ההפרטה הינו אצל "נערי האוצר":  הפקידות המכובדת של אגף התקציבים ואגף החשב הכללי באוצר.
תמיד סברתי, כי מי שמתמחה במתן עצות לזולתו, ולציבור הרחב בכלל, מוטב להעמידו במבחן פשוט:  ליישם עליו עצמו את עצותיו. ברוח זאת נראה לי רצוי ואף חיוני להפריט את. . . אגף החשב הכללי האוצר, ואת אגף התקציבים באוצר.

איני רואה שום מניעה לנסח מכרזים מתאימים, ובמקום הפונקציות הפקידותיות של המחלקות באותם אגפים, לרבות באשר לעומד בראש כל אגף, למנות -  תמורת שכר טרחה שייקבע במכרז -  משרד של רואי חשבון ו/או משרד של עורכי דין, וכל זאת לתקופות קצובות, אפילו תקופות כפולות מתקופות השירות כיום של אותם פקידים -  כדי שאחרי לימוד ונסיון שירכשו, נוכל להוסיף לנצל את הידע שצברו, ולא נסתכן בכך שירוצו לעבוד אצל מי מקרב העשרות הבודדות של המשפחות השולטות במשק, או אפילו אצל איזה "טייקונים" חדשים -  כי הדבר יאסר עליהם בדין לתקופת צינון של מספר שנים.

אם ההפרטה היא כל כך טובה וחיונית, ואם יש מקום להחליף נותני שירותים ממלכתיים לציבור בחברות מקצועיות היכולות לספק שירותים כאלה במקום עובדים ישירים של המדינה, ואם "פקידי האוצר" משוכנעים כי יש להחליף את עובדי הממשלה הגאים במלאכתם ונאמנים למדינה-מעסיקתם בעובדי-קבלן -  מוטב שנעשה זאת עם אותם "נערי האוצר" -  ונסתפק בכך, עד שבעוד עשור נבדוק את התוצאות.  חששני, שההתנגדות לכך תצוץ מהר מאד דוקא מקרב האוצר, שאם לא כן: "אהלן וסהלאן"!
Joomlart