אתם נמצאים כאן: מרכז מידע מאמרים בנושא תאגידים עירוניים ניגודי עניינים באשר..

ניגודי עניינים באשר לנושאי משרה ברשויות המקומיות

החברה העירונית היא מעין יצור כלאיים בין חברה פרטית עסקית לבין הרשות המקומי. המחוקק לא הסדיר את שאלת ניגוד העניינים האפשרי בדירקטוריון של חברות עירוניות, ולכן כדי לברר המצב המשפטי, ניתן להעזר ולהקיש מהוראות הדין הנוגעות לרשויות מקומיות, ולחברות פרטיות שעליהן חלות הוראות חוק החברות. הפרק הקודם עסק באיסור ניגוד העניינים החל על חברות פרטיות, ופרק זה נייחד את הדיון בהוראות הדין החלות על נושאי משרה ברשויות המקומיות.

האיסור על עובד ציבור להימצא במצב בו קיימת אפשרות ממשית של ניגוד עניינים, יסודו בנורמה אתית-מוסרית בלבד, אלא שברבות הימים התגבש איסור זה לכלל נורמה משפטית. השופט ברק קבע בענין זה כי:

"כלל יסוד הוא בשיטתנו המשפטית כי אסור לו לעובד הציבור להימצא המצב בו קיימת אפשרות ממשית של ניגוד עניינים" בג"ץ 531/79 סיעת "הליכוד" בעיריית פתח תקווה נ' מועצת עיריית פתח תקווה, פ"ד לד(2) 566, 569.

הטעם לכלל זה מוסבר בכך שבידיו של  עובד הציבור הופקדה סמכות, אותה חייב הוא להפעיל תוך שהוא משווה לנגד עיניו אך ורק את השיקולים הרלוונטיים לאותה הסמכות. וכאשר עובד הציבור נקלע למצב של ניגוד עניינים, ייתכן ויקח הוא בחשבון גם אינטרסים נוגדים. מעבר לאמור, ישנו גם ענין אמון הציבור. עובד ציבור צריך לפעול על פי אמות מידה ערכיות, בכדי שלא יפגע אמון הציבור במערכת השלטונית.  וברגע שבלבו של הציבור עולה חשש כי עובד הציבור פועל מתוך מניעים זרים, יאבד הוא את אמונו במערכת השלטונית, ה"ש 1 בעמ' 573.

לכלל זה, האוסר על עובד ציבור להימצא במצב של ניגוד עניינים, תחולה רחבה. אין הוא חל רק על מצב ובו לעובד הציבור אינטרס אישי הנוגד את האינטרס הציבורי, אלא גם במציאות בה עובד ציבור מופקד על שני אינטרסים שלטוניים.

הוראות הדין בענין ניגוד עניינים:

הוראות דין מפורשות לגבי ניגוד עניינים בהם עלול להימצא חבר מועצת הרשות המקומית מצויות בהודעה בדבר כללים למניעת ניגוד עניינים של נבחרי הציבור ברשויות המקומיות. כללים אלו פורסמו בי.פ. התשמ"ד, 3114 (להלן-הכללים).

כללים אלו נקבעו בשנת 1984 על-ידי ועדה בה השתתפו נציגים של היועץ המשפטי לממשלה, המרכז לשלטון מקומי ומשרד הפנים. בכללים נקבעו נורמות כלליות, בנוסף לכללים לגבי מצבים אופייניים של ניגוד עניינים בשלטון המקומי. הכללים מהווים נדבך נוסף להוראות המחוקק בנוגע לניגוד עניינים המצויות בפקודת העיריות. הכללים מפרטים את ההוראות שבפקודה כדוגמת סעיפים 120, 122א  ומוסיפים על גביהם הוראות נוספות.

הכללים קובעים, בין היתר, כי חבר מועצה ימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות המועצה אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להמצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד ענינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין ענייניו האישיים; חבר מועצה לא יטפל בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות המועצה, כלל 11(א).

וניתן להקיש מהאמור לעיל גם לעניינו, באשר לחבר במועצת המנהלים של חברה עירונית, דהיינו, שדירקטור לא ישתתף בדיון ובהצבעות בנושא שעשוי להיות לו ענין אישי בו.

ניגוד עניינים במועצת מנהלים של חברות ממשלתיות:

בשונה מחברות עירוניות, קבע המחוקק הוראות מפורשות בשאלת ניגוד העניינים במועצת המנהלים של חברות ממשלתיות. בחוק החברות הממשלתיות (חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה – 1975) נקבע כי לא ימונה להיות דירקטור בחברה ממשלתית -

"אדם מקרב הציבור אשר עיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד עניינים בין תפקידו כדירקטור באותה החברה" סעיף 17(א)(3).

הוראה זו פורשה באופן די רחב. היועץ המשפטי לממשלה קבע כי אין למנות כדירקטור בחברה ממשלתית אדם אשר עובד בבנק שהחברה שחברה ממשלתית מנהלת איתו עסקים, שכן הוא חב חובת נאמנות כלפי הבנק, והמצב עשוי להביא לידי ניגוד עניינים, על פי חוו"ד של פרופ' א. ברק מיום 1.8.1976 שהתפרסמה בהנחיות היוהמ"ש מס' 28.007.

על כל פנים, המחוקק לא הסדיר מפורשות את ענין ניגוד העניינים במועצת מנהלים של חברה עירונית, בעוד הוא עושה זאת, כאמור לגבי מועצות של רשויות מקומיות, וכן לגבי מועצת מנהלים של חברות ממשלתיות. מכאן שהנחיות החברה העירונית לחברי הדירקטוריון צריכות להעשות תוך שילוב בין הוראות המחוקק בדין הכללי – דיני החברות, לבין הוראות המחוקק בדין הציבורי – דיני רשויות מקומיות.

Joomlart