מימון בחירות: מה כל מועמד ומפלגה חייבים לדעת

מאת: עו”ד אלי אתגר

חשוון תשפ”ז – אוקטובר 2026

למה זה חשוב

מימון בחירות הוא אחד התחומים המפוקחים ביותר בחיים הציבוריים בישראל, וטעות בו עלולה לעלות לסיעה או למועמד בכסף רב ואף להגיע לפלילים. הכללים מחמירים, הדיווח מפורט, והביקורת נעשית בדיעבד, כשכבר אי אפשר לתקן.

רוב התקלות אינן נובעות מכוונה רעה אלא מחוסר היכרות עם הכללים: תרומה שהתקבלה ממקור אסור, הוצאה שלא תועדה, או חשבון בנק שלא נוהל כנדרש. מאמר זה מציג את עיקרי המסגרת המשפטית ואת הצעדים שכדאי לנקוט מהיום הראשון של הקמפיין.

המסגרת החוקית: שלושה חוקים, שלושה סוגי בחירות

איזה חוק חל עליכם תלוי בשאלה באילו בחירות מדובר ובמי מתמודד. בכל אחד מהם הפיקוח מופקד בידי מבקר המדינה.

סוג הבחירות	החוק	על מי הוא חל
בחירות לכנסת	חוק מימון מפלגות, תשל”ג-1973	סיעות, מפלגות ורשימות מועמדים, וכן “גוף פעיל בבחירות”
בחירות לרשויות המקומיות	חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), תשנ”ג-1993	סיעות ורשימות למועצה, מועמדים לראשות מועצה אזורית ומועמדים בבחירות מיוחדות לראשות רשות
בחירות מקדימות (פריימריז)	חוק המפלגות, תשנ”ב-1992, פרק ב’	מועמדים בתוך מפלגה, כולל מי שהודיע על כוונה להתמודד עוד לפני שנרשם כחבר מפלגה (סעיף 24א)

לצד החוקים קבע מבקר המדינה הנחיות מחייבות לניהול חשבונות, והפרתן נחשבת הפרה לכל דבר. חשוב לדעת גם שתרומה הניתנת לכל אדם או גוף הפועל למען המועמד ובזיקה אליו נחשבת תרומה למועמד עצמו.

מי רשאי לתרום, וכמה

הכלל המרכזי פשוט: רק אדם פרטי מזוהה, ורק עד התקרה. האיסורים העיקריים, המשותפים בעיקרם לשלושת החוקים:

• אין תרומות מתאגידים. לא מחברה, לא משותפות רשומה ולא מתאגיד בחו”ל. האיסור חל גם על תרומה “בעקיפין”, למשל שירות שחברה נותנת ללא תמורה.
• אין תרומות בעילום שם. תרומה ממי שזהותו ומענו לא נבדקו ואומתו בידי המקבל נחשבת תרומה בעילום שם.
• רק מתושבי ישראל. בבחירות לכנסת רק מבוחר כמשמעותו בחוק הבחירות; בבחירות המקומיות רק מי שרשום במרשם האוכלוסין.
• מזומן מוגבל במיוחד. מפלגה או סיעה בכנסת לא תקבל תרומה במזומן כלל; מועמד בפריימריז רשאי לקבל עד 200 ש”ח במזומן.
• תקרה לתורם. אדם ובני ביתו הסמוכים על שולחנו נחשבים תורם אחד. התקרה שונה בין סוגי הבחירות, ובבחירות לכנסת היא גבוהה יותר בשנת בחירות. הסכומים מעודכנים מעת לעת, והערכים העדכניים מתפרסמים באתר מבקר המדינה.
• הלוואה שאינה מבנק, וערבות להלוואה, נחשבות תרומה ונכנסות לתקרה.

גוף שאינו מפלגה אך מבצע “פעילות בחירות” מעל סכום מסוים, כמו עמותה המעודדת הצבעה, חייב להירשם אצל מבקר המדינה כ”גוף פעיל בבחירות” וכפוף למגבלות משלו (סעיף 10ג לחוק מימון מפלגות).

הפיקוח: חשבון נפרד, רואה חשבון ודוח למבקר המדינה

הביקורת מתבצעת על סמך מערכת החשבונות שנוהלה לאורך כל הקמפיין, ולכן הסדר נכון מהיום הראשון חשוב יותר מכל תיקון בדיעבד. הדרישות העיקריות:

1. חשבון בנק שיוחד למערכת הבחירות. כל הכספים נכנסים ויוצאים דרכו בלבד. בבחירות המקומיות יש להודיע למבקר המדינה על פתיחת החשבון בתוך 7 ימים.
2. תשלומים רק באמצעי שניתן לעקוב אחריהם: שיק, העברה בנקאית או כרטיס חיוב של החשבון הייעודי, עם שמירת כל האסמכתאות.
3. רישום שוטף במערכת הממוחשבת של משרד מבקר המדינה, לרבות פרסום שמות התורמים וסכומי התרומות כפי שהמבקר מורה.
4. מינוי רואה חשבון ונציגים כספיים. הנציגים מצהירים שנעשה כל הדרוש לניהול נאות של החשבונות, ובמקרים מסוימים הם נושאים באחריות אישית.
5. הגשת החשבונות והדוח הכספי במועד, בצירוף חוות דעת רואה החשבון: בתוך 24 שבועות מפרסום תוצאות הבחירות לכנסת, ולא יאוחר מחמישה חודשים אחרי בחירות מקומיות.

כשיש ספק אם הוצאה מסוימת היא “הוצאת בחירות”, אפשר לפנות מראש למבקר המדינה ולקבל חוות דעת. בבחירות המקומיות הוא משיב בתוך 14 ימים (סעיף 20 לחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)).

מה קורה כשמשהו משתבש

הסנקציות הן כספיות בעיקרן, והן נגזרות מסכום ההפרה או מסכום המימון הציבורי:

ההפרה	התוצאה העיקרית	מקור
קבלת תרומה אסורה בידי סיעה או מפלגה	העברת סכום כפליים מהתרומה לאוצר המדינה (המבקר רשאי להפחית)	חוק מימון מפלגות, סעיף 8(ה)
דוח לא חיובי על תקופת הבחירות לכנסת	שלילת 15% ממימון הבחירות, מקוזזת מהמימון השוטף	חוק מימון מפלגות, סעיף 10(ה)
אי-הגשת חשבונות במועד ללא הצדק סביר	עיכוב כל התשלומים, וניכוי של עד 15% בהמשך	חוק מימון מפלגות, סעיף 10(א)
מועמד שקיבל תרומה אסורה או לא ניהל חשבונות כנדרש	תשלום לאוצר המדינה: כפליים מהתרומה האסורה, או 15% מסך ההוצאות	חוק המפלגות, סעיף 24א(ח)
קבלת תרומה אסורה בבחירות המקומיות	עבירה פלילית שדינה קנס	חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), סעיף 16(ד)

במקרה שנדון בבית משפט השלום בנתניה, קבע מבקר המדינה שהדוח של סיעה מקומית “אינו חיובי”, בין היתר בשל הוצאות שנחזו כאישיות, ושלל ממנה את השלמת מימון הבחירות (ת”א (שלום נת’) 20451-01-16 קדמי נ’ גולן, 2.9.2020). המחלוקת המשיכה משם לתביעה אזרחית בין חברי הסיעה עצמם.

נקודה מרגיעה אחת: מי שמחזיר תרומה אסורה או את החלק שמעל לתקרה מיד כשנודע לו על כך, לא ייחשב, בבחירות לכנסת, כמי שקיבל תרומה בניגוד לחוק (סעיף 8(ז) לחוק מימון מפלגות). תגובה מהירה משתלמת.

טעויות נפוצות, ואיך להימנע מהן

• תרומה מהחברה של התורם במקום מחשבונו הפרטי. בדקו מי המשלם בפועל ולא רק מי חתום על השיק או על ההעברה.
• שירותים “בחינם”. משרד שניתן ללא תשלום, הנחה על דפוס או עבודה מקצועית של מתנדב בתחום עיסוקו נחשבים תרומה בשווה כסף, ולעתים תרומה מתאגיד.
• קמפיין שמתחיל לפני שנפתח חשבון ייעודי. כספים שעברו בחשבון הפרטי של המועמד קשה מאוד להסביר בדיעבד.
• תרומות באתר או באפליקציה ללא אימות זהות. תרומה שזהות התורם בה לא אומתה נחשבת תרומה בעילום שם.
• בני משפחה שתורמים בנפרד. התרומות של בני בית הסמוכים על שולחן התורם מצטרפות לתקרה אחת.
• שימוש בכרטיס האשראי של הסיעה להוצאות שאינן הוצאות בחירות. זו אחת הסיבות הנפוצות לדוח לא חיובי.

המלצות מעשיות

1. מנו רואה חשבון ונציג כספי בקיא עוד לפני שנאסף השקל הראשון.
2. קבעו נוהל כתוב לקבלת תרומות: בדיקת זהות ומען, בדיקת מקור הכסף ומעקב מצטבר לפי תורם.
3. רשמו כל פעולה במערכת של מבקר המדינה בזמן אמת, וערכו התאמת בנק לפני הגשת הדוח.
4. כשמתגלה תרומה בעייתית, החזירו אותה מיד ותעדו את ההחזרה.
5. בספק לגבי הוצאה, בקשו חוות דעת מקדימה ממבקר המדינה.

סיכום

דיני מימון הבחירות נועדו למנוע השפעה של הון על השלטון, והם מעונישים גם טעויות תמימות. את רוב הסנקציות אפשר למנוע בעזרת סדר פשוט מהיום הראשון: חשבון נפרד, בדיקת תורמים ותיעוד מלא.

משרד אתגר ושות’ מלווה מועמדים, סיעות ומפלגות בכל שלבי מערכת הבחירות: הקמת מערך הציות, ייעוץ שוטף במהלך הקמפיין, וייצוג מול מבקר המדינה ובערכאות.

המאמר נועד למסירת מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. הסכומים והתקרות מתעדכנים מעת לעת, ויש לבדוק את הנתונים העדכניים לפני כל פעולה.