מאת: עו”ד ישעיהו (שייקה) אתגר
מאז קום המדינה ועד אמצע שנות ה-60 נקטה ממשלת ישראל במדיניות ריכוזית שכללה שליטה צנטרליסטית מובהקת על התשתיות, התקציבים, ההון וההשקעות במדינת ישראל. הסיבות העיקריות לכך היו המצב הבטחוני, הצורך הדחוף לבנות מדינה, וההתמודדות עם הירושה החוקית והמנטאלית של שלטון המנדט.
רשויות מקומיות, באותה תקופה היו סמוכות על שולחנו של השלטון המרכזי ותפקידן היה בעיקר אספקת שירותים מוניצפאליים מכח חוק.
החל מאמצע שנות ה- 60 סבלה ממשלת ישראל ממחסור אדיר במשאבים, שהכריח אותה למתן או אף להפסיק את התערבותה האינטנסיבית בחיי הכלכלה במדינה.
בנוסף לסיבה זאת הייתה סיבה נוספת להתרחשות התהליך ושנבעה משינוי בחשיבה הכלכלית – להבדיל מהחשיבה הציונית הקלאסית ורבת השנים, שראתה בהתיישבות ובפיתוח יעד עליון מבלי להתחשב בעלויות כלכליות. הגישה הכלכלית המעודכנת הייתה ערה לחשיבות של נקיטת מדיניות עצמאית ואחראית לא רק בממשלה עצמה, אלא גם מצידה של הרשות המקומית. כך עוצב מחדש מכלול תפקידיה של הרשות המקומית עוד בטרם נעשו שינויי חקיקה חיוניים הממתינים עדיין שנים רבות לביצוע. מעתה, נאלצה הרשות המקומית להתמודד בנוסף על צרכי הקהילה למתן שירותים מוניציפאליים, גם עם בעיות של פיתוח כלכלי וצמיחה אורגנית מואצת. הרשות המקומית נאלצה גם לכרות אזנה לצרכי הכלכלה, לגלות יוזמה וליצור תנאים לעידוד הפעילות הכלכלית.
שינויים אילו בתפיסת תפקידו של השלטון המקומי קבלו חיזוק בהמלצות “ועדת זנבר” לעניני השלטון המקומי. תפקיד השלטון המקומי לפי ועדת זנבר הינו קביעת מדיניות חקיקה, הכוונה ובקרה. תחומי האחריות והפעולות של השלטון המקומי התרחבו מעבר למשימות המקובלות של מתן שרותים מוניציפאליים וחברתיים והם כוללים במציאות החדשה גם התמודדות עם צמיחה כלכלית אורגנית.
למעשה נטלה על עצמה הרשות המקומית תפקיד חדש: עשיית שימוש יעיל במשאבים העומדים לרשותה, וזאת באמצעות יוזמה, כלומר, איתור הפוטנציאל הגלום במכמני כח האדם והנתונים הגיאוגרפיים והטבעיים של הרשות המקומית – לפיתוח הפוטנציאל המקומי, החל מהכשרת קרקעות לביצוע פרויקטים כלכליים בקנה מידה משמעותי לרשות עצמה ולמדינה, והמשך בפיתוח יכולות גיאוגרפיות, אנושיות, חברתיות ותרבותיות כמו: אוניברסיטאות, בתי חולים, חופי ים, קירבה למאגרי כח אדם, אפשרויות לסחר במוצרים ופיתוחים מדעיים וטכנולוגיים, ועוד.
יזמויות כלכליות כאלה בקרב הרשות המקומית צוברות תאוצה גם עקב התחרות ההולכת וגוברת בין הרשויות המקומיות לבין עצמן – תחרות על משאבי כח אדם איכותיים שיעזרו להן להוציא מהכח אל הפועל את המדיניות החדשה ולפתח את הישוב כמקום נעים, עתיר נועם לתושביו, מאיר פנים לעולם ומושך את בניו להשאר בו ולקשור בו את גורלם גם בהתבגרם.
כל זה היה נכון עד לתריסר השנים האחרונות – בהן הממשל הישראלי דורך בצעדיו של בנימין נתניהו, קרי: משקל היתר הניתן ל-3 ה”כפ”ים”: כסף, כח ו-כבוד – על חשבון עיקרי הממשל הדמוקרטי. הדברים הנאמרים כאן אינם משולבים בצעדים אלה, ונצטרך להקדיש לכך דברים נפרדים לאחר מכן.
הכלי היעיל להוציא בעזרתו את המדיניות הנאותה מן הכח אל הפועל – הינו: החברה העירונית
בידי הרשויות המקומיות מצויים משאבים חשובים להשגת עצמאות כלכלית וליצירת פיתוח כלכלי אורבני, בעיקר בצורה של קרקעות פנויות, וחקיקה המאפשרת גביית מיסים עירוניים ושיקול דעת בפיתוח תעשיות מסחר ומבני משרדים בתחומן – בשעה ששיעורי הארנונה על דירות מגורים הינם מטבעם נמוכים בהרבה.
משאבים חשובים אלו אינם מנוצלים במידה מספקת על ידי הרשות המקומית – ככזאת. על מנת להביא לצמיחה כלכלית ואורבנית על הרשות להעזר בכלים, ובמיוחד בגופים בעלי תפיסה כלכלית אורבנית.
הכלי החשוב הקיים כיום בידי הרשות המקומית הוא החברה העירונית. החברה העירונית הינה חברה בערבון מוגבל והיא פועלת כגוף עסקי לכל דבר וענין. כחברה כלכלית הינה מסוגלת לשווק פרוייקטים בצורה טובה יותר, וזאת, עקב יצירת יכולת אמיתית וכן תדמית עסקית מסחרית. יתרה מזאת, יש לה יתרונות תפעוליים על הרשות המקומית, כגוף כלכלי בעל אופי משימתי ויעדים ברורים ושהמנהלים המקצועיים של החברה מסוגלים לטפל בצורה הולמת ומקצועית ביוזמה עסקית, להתמודד נכון יותר ולהשפיע טוב יותר על צעדיו של היזם.
החברה העירונית בישראל – קרי: החברה העירוני העסקית, בהבדל מהחברה שלא למטרות רווח (חל”צ) – נמצאת, למעשה בנקודת המפגש שבין התחום העסקי, בו ההתנהגות מוכתבת על ידי שיקולים של יעילות ורווח, לבין התחום השלטוני-ציבורי, בו השיקולים המנחים הם המינהל התקין ושמירה על האינטרס הציבורי. החברה העירונית העסקית, לכשתונחה כראוי, מסוגלת לזהות, ליצור ולעודד יזמות כלכלית, בתחומים בהם הסקטור הפרטי חושש להשקיע, מסיבות של סיכון עסקי גבוה או חשש מפני עיכובים בירוקרטיים.
המשוואה: הפקת רווחים ליזם תוך ביצוע פרויקטים בעלי חשיבות ציבורית ואשר קידומם יבטיח תשואה חיובית ציבורית וכלכלית
חברות עירוניות הינן חברות בעלות הרכב מצומצם יחסית של כוח אדם מינימלי ויעיל, הקונה שירותים חיצוניים רק לפי הצורך. דרך זאת, של התנתקות מהגוף נותן השרות, מיד לאחר גמר הפרוייקט – הוכחה כדרך כלכלית ויעילה מבחינה עסקית וציבורית.
החברה העירונית נעזרת גם ביועצים חיצוניים ובכך מבטיחה איסוף מלא ומדוייק של נתונים ועריכת בדיקות נדרשות.
בשלב הראשון – עוסקת החברה באיתור פרוייקטים בעלי פונטציאל כלכלי בתחומי הרשות המקומית עצמה או בקירבתה. כחברה עירונית יש לה הכרות טובה עם העיר והאזור, צרכי העיר והתושבים והמשאבים העומדים לרשותם.
בשלב שני – החברה העירונית פועלת בשלושה מישורים מקבילים:
(1) יצירת לובי לפרוייקט בעירייה ובגופים חיצוניים, כגון: משרדי ממשלה ורשויותיה, ובמיוחד רשויות התכנון למיניהן. פעולות אלו הן החשובות ביותר ותבטחנה שיתוף פעולה בין-גורמי, להאצת התהליכים והאישורים הדרושים לקידום מהיר של הפרויקט בהמשך.
(2) איתור וגיוס יזמים פונטציאליים, אשר באמצעותם ניתן יהיה להוציא את הפרויקט מהכרח של הפועל.
(3) התמודדות עם בעיות משפטיות, וזירוז הליכים ברשויות השונות.
הרצוי הוא להקים שותפות עם היזם הפרטי ואז מתקבל המשולש.
החברה העירונית העסקית – חברה כלכלית – בנויה על שני יסודות: יסוד עסקי וכלכלי ויסוד ציבורי. החברה הינה גוף שמטרתו הפקת רווחים מפעולותיה ובה-בעת היא תשאף לבצע פרויקטים בעלי חשיבות ציבורית לתועלת הציבור ולפיתוח הישוב, תשתיותיו ומסגרותיו האירגוניות.
