מאת: עו”ד ישעיהו (שייקה) אתגר
פחד מהאויב? יראת הדין? חשש מפני עונשו של הבוחר? פחד “מעונשו של אבא”? יראה מפני האישה? יראת שמיים? – שום-כלום. היראה הגדולה ביותר מפניה חוששים נבחרי הציבור בארצנו הינה היראה מפני . . . “נערי האוצר”, קרי: בכירי האוצר.
וראו זה פלא: – במשרד האוצר זוכים לתנאי שכר מפליגים של מנכ”ל משרד ממשלתי לא-רק המנכ”ל, אלא פקידים במספר שיכול היה לאייש את המנכ”לים של כמעט תריסר משרדי ממשלה. זאת אומרת שצמרת משרד האוצר לבדה מקבלת תנאי שכר כמו המנכ”לים של משרד החקלאות, המשרד לאיכות הסביבה, משרד העבודה, משרד התעשייה המסחר והעבודה, משרד הפנים, משרד החוץ, משרד הבטחון, משרד החינוך ועוד כמה מנכ”לים. וכי משלמים להם כל-כך הרבה מרצון? או שמא מיראה? ואיזו יראה?!
את פירות התוצאה ההפוכה לכך אנו קוטפים למכביר בשנים האחרונות. חוסר הנסיון המקצועי של דרדקי האוניברסיטה הבאים לרכוש נסיון כלכלי במשרד האוצר על-גבינו – מדהים. תוצאתו – קטסטרופלית: פערים בין עשירים לעניים שאין כדוגמתם באף מדינה מערבית; הרס הסולידריות בחברה הישראלית ופילוגה לכדי שבר של שנאה מוצדקת – של הרעבים לפת-לחם אל-מול עושקיהם הטובעים בים של עושר והררים של ממון. “הסדר” המס שנעשה לטייקון(ית) בודד(ה) כולל ויתור – מקופת המדינה – על סכומי עתק העולים על תשלומי המס גם-יחד של רבבות עוסקים, שלהם לעולם-לעולם האוצר לא יוותר על אגורה אחת. . . כאשר טייקון אדיר מתקשה לעמוד בהתחייבויותיו – מיד אצים להצילו, ורושמים לזכותו “הפרשות” של מאות מיליונים בספרי הבנק (בשליטת הממשלה או בהשפעתה) – בשעה שאזרח מן השורה המפגר בתשלומי המשכנתא שלו מוצא עצמו ללא-דיחוי זרוק ברחוב. . . .
מה לעשות, לאף אחד מבכירי האוצר, בהתקבלו לתפקידו, לא היה נסיון מספיק. אך בסיימו את שרותו – הרי הוא מועמד ראוי ורב-נסיון בכל פירמה כלכלית המכבדת את עצמה, וזאת תמורת שכר מכובד מאד. . .
לכאורה, המסקנה פשוטה: הבה נקצץ בשכרם של כמניין בכירי אוצר הזוכים ל”מנכ”לות שכר” ללא אח-ורע; יסתפק-נא משרד האוצר – כמו יתר משרדי הממשלה – בפקיד אחד בלבד בשכר מנכ”ל: המנכ”ל עצמו, ונחסוך המון כסף.
אך לא. זה יהיה חסכון של שוטים.
הצורך הגדול של ניהול משקנו הלאומי הינו במומחים בעלי נסיון מוכח. נסיון כזה מצוי רק בקדקדם של מנהלים בעלי הצלחה מוכחת, כאלה ששכרם גבוה ותוצאת פעלם עמדה כבר במבחן של הכנסות שנכנסו לקופה ורווחים מוחשיים. לא תלמידים ולא מתלמדים ואף לא בוגרים מבריקים ללא-נסיון.
על-כן מוטב להכפיל ולשלש את שכרם של בכירי האוצר, ואפילו לקצוב להם שכר של פי 5 משכורת מנכ”ל, לפטר את הנוכחיים (כן, לעשות “רפורמה” בשפת “נערי האוצר”) ולגייס בעלי-יכולת-מנוסים תחתם, אך להתנות, כי הכשירות לתפקיד תחייב לפחות נסיון של דור-שלם (20 שנה ויותר) בניהול מקצועי של מערכות כלכליות, כמו חברות עסקיות, תאגידים כלכליים ואימפריות פיננסיות. או-אז יבואו לנהל את כלכלתנו לא אלה הבאים “לעשות סיבוב” על המשק שלנו לקראת קבלת ג’ובים טובים במגזר העיסקי, אלא רק בעלי נסיון “עם קבלות”, בעלי ידע מעשי ב-איך לעשות כסף ולהרוויח, ולא רק איך לחסוך אותו מהאומללים, ואיך לבזבז אותו על המעסיקים-העתידיים עתירי ההון.
אז יהיה סיכוי לכך שכלכלתנו תנוהל ע”י מי שראוי לה. אז גם נתחיל לקבל עצות של חסכון אמיתי ולא חסכון של שוטים. אז למשל יתברר, שאם חוסכים 20% בתקציבי הרווחה והחינוך של השנה הקרובה – זה יחייב הגדלות נרחבות בעתיד, בשנים הבאות, בתקציבים של הרווחה (להזנת חסרי ההשכלה שיצאו מבתי הספר), בתקציבי המשטרה והפרקליטות (למאבק נגד הפושעים הרבים שיצמיחו הבורות-הגואה והפער בין המעמדות), בתקציבים לבתי המשפט ולבתי הסוהר (להענשתם של העבריינים המתרבים), בתקציבים למערכת הבריאות (לריפוי חולי הגוף והנפש מהמצב), ועוד ועוד – וכל אלה יהיו גדולים פי-כמה מכל החסכון העלוב שפקידי האוצר הנישאים מציעים היום לנבחרי הציבור.
אז רבותי, אל-נא תפחדו מפקידי האוצר. פשוט תחליפו אותם בטובים מהם. אל תוזילו את עלות שכרם של עובדי הציבור בישראל. תעלו אותו מעלה-מעלה. תחליפו אותם במומחים במשכורת גדולה-פי-עשר, וכל פקיד ממשלתי חדש כזה יתן תוצרת כמו 20 שהסכימו קודם-לכן לעבוד תמורת 2,800 ₪ לחודש: משכורתו של פקיד מתחיל בשרות הציבורי, ומשכורתה של מורה מתחילה בבית ספר יסודי – פרי מעלליהם של פקידי האוצר בעשור האחרון, בהסכמתם הנפחדת של שרי האוצר שלנו.
אין מה לפחד רבותי. אנו ראויים לשרות ציבורי גרוע כפי שאנו מקבלים כיום – כי רמתו הנמוכה של השרות שאנו מקבלים כיום הינה כשיעור הנמוך של השכר שפקידי האוצר הבכירים הכתיבו עד כה לפקידות הזוטרה שלנו. לא-עוד. הגיעה העת להשתחרר מהפחד ולצאת ל. . .עצמאות כלכלית מכבלי הפקידות של האוצר, פן נוסיף להמיט על עצמנו חסכון של שוטים.
